יום קודם לכן, יום שלישי, נפגשה מור אובין עם השר העליון של אלג'יריה, איימן בן אבדררחמן, והזכירה עמו את בני המשפחה הדו-צדדיים המקשרים בין 2 האומות והדרכים לייפות שיתוף הפעולה הבילטרלי, והחליפה חזונות על הבעיות דאז. טבלת הפסגה האמריקנית-אפריקנית שתתקיים בוושינגטון בדצמבר הקרוב, בה תשתתף אלג'יריה.
שגריר ארצות הברית אמר, למשך ועידת עיתונאים לאחר האסיפה, כי "וושינגטון מעוניינת בתחום של שיתוף פעולה הגנה ומאמצים משותפים בהתנגדות לטרור עם אלג'יריה, כאחד הצירים המכריעים המקסימליים של היחסים הבילטרליים דיבור אסטרטגי שמפגיש בין שתי המדינות".
היא ציינה כי יש "דיבור אסטרטגי ושיחות ישירות בין אלג'יריה וארה"ב, לגבי אפריקה והסאהל".
בפן המוניטרי, אובין הדגיש את המשמעות של המשך פיתוח "השותפות החזקה" בין 2 המדינות, וציין את נוכחותם של "כמאה תאגידים אמריקאים הפועלים באלג'יריה" והשקעות חיוניות במספר מגזרים.
בנוגע לסוגיית סהרה המערבית, היא סברה כי ארה"ב "חולקת את החזון הזהה, עם סיועה לפתרון מדיני מתחת למטרייה של ארצות הברית ושליחו האישי של המזכ"ל שלה, סטיבן דה מיסטורה, וציינה כי "47 שנים של המצב המודרני הם הרבה זמן".
לפני כן, שגריר ארצות הברית נפגש עם המפקד הצבאי, סגן-אופנתי אמר צ'נגריה, פגישה שנלקחה בחשבון ראשוני מסוגו בין שגריר ארצות הברית ומפקד הצי האלג'ירי.
ראוי לציין כי התנועות האחרונות של השגרירה האמריקנית באלג'יריה, והאסיפה שלה עם בכירים שם, מגיעות בעקבות שרשרת חדשות על בעיית היאנקי על גידול בני המשפחה האלג'יראית-רוסית ועלייה במספר הדקלים הרוסים. עסקאות המועדפות על אלג'יריה.
עסקאות הדקלים היו תמוהות על ידי משתתפי הקונגרס והסנאט של ארה"ב באמצעות שר האומה אנתוני בלינקן.
מכתב שנחתם על ידי 27 משתתפי הקונגרס בארה"ב, בראשות היועצת הרפובליקנית ליסה מקליין, דרש הטלת סנקציות על אלג'יריה, כלפי ההיסטוריה של הצעות הידיים שהיא חתמה עם רוסיה, משום שהוא נותן מקורות נוספים למוסקבה להילחם בלוחמה על אוקראינה.
סגן נשיא ועדת המודיעין של הסנאט האמריקני, מרקו רוביו, שלח גם הוא מכתב דומה עם אותן נימוקים לשר האומה אנתוני בלינקן ב-14 באוגוסט, שבו הוא לקח בחשבון ש"המשך רכישות ההגנה בין אלג'יריה ורוסיה" הן בתוך האינטרס של "זרימת הכספים". לרוסיה, ובדומה להעצים את מכונת הקרב הרוסית באוקראינה".
אבל הסטטוס קוו הרשמי בוושינגטון נמנע מלהפעיל כל לחץ על אלג'יריה, וזה הפך להיות ברור אפילו במהלך ההערכה התקופתית של הדו"ח של אלג'יריה במועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, שם התערבותו של הנציג האמריקני הייתה מנחה. של הרפורמות שבוצעו דרך אלג'יריה בתחום זכויות האדם.
וושינגטון כבר לא פירטה הסתייגויות רבות ביחס לנוהגים של ממשלת אלג'יריה בנוגע לזכויות אדם, בניגוד לשנים קודמות בהן הפעילה עומס יתר על אלג'יריה.
בהקשר זה, עלי בן חדיד, מומחה לעניינים דיפלומטיים, הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד כי "מה שקרה בז'נבה, בנוסף לסימנים רבים, מסבירים את חוסר העומס של הממשל בארה"ב לעמוד בקצב של המחוקקים. הרצון להפעיל לחץ על אלג'יריה".
והוא האמין ש"ארה"ב רוצה לשמר הסדר מדהים של בני משפחה עם אלג'יריה, שהפכה לבעלי ברית חיוניים יחד עם סין, רוסיה וטורקיה, מכיוון שהמעון הלבן סירב להפנות הערות לאלג'יריה במסגרת קובץ זכויות האדם. "
הוא הזכיר כי "חישובי הטלטלה בתוך ההיכרויות עם אלג'יריה במונחים של תיאום בטיחות ושיתוף פעולה בבעיות סיכול טרור בתוך הסאהל, ותיק האנרגיה בבינלאומי, נראים לוושינגטון אסטרטגיים יותר מאשר מסמכי זכויות אדם".
משקיפים על הנטיות בעמדה האמריקנית לגבי אלג'יריה מסבירים כי הפגישות האחרונות בין 2 האירועים מאשרות שוושינגטון עדיין רוצה להחזיק תואר מדהים בבני משפחתה עם אלג'יריה, מכיוון שהיא קילומטרים מהמדינה הנכונה ביותר בתוך הסאהל וצפון אפריקה. החזק המקסימלי מבחינה פוליטית וכלכלית, מכיוון שהוא אינו נושא ספציפי כעת ביחסי אלג'יריה-רוסים, הוא מבין את האופי ההיסטורי של החיזור האסטרטגי בין אלג'יריה ומוסקבה.
האנליסט הפוליטי, חוסאם אג עיסא, יעץ לאל-ערבי אל-ג'דיד כי "אלג'יריה סיפקה ניסיון חיוני בלחימה בטרור, בגיל צעיר, בעוד שהמגזר לא צפה בתופעת הטרור, וזה חיוני מאוד.d מאמצים להבטחת מקום הסאהל, וזה מחזק את הביטחון העצמי של וושינגטון באלג'יריה כבת לוויה אמינה במאבק נגד הטרור.
הוא הדגיש כי "מרכיב קריטי זה, בנוסף לעמדה החשובה של אלג'יריה בהבטחת תשוקות הדלק והאנרגיה של אירופה בעיצומו של המשבר הנוכחי, דוחף את וושינגטון לחפש נקודות משען ליחסים אמיתיים עם אלג'יריה, שחוצים מעבר לעמדות המובעות באמצעות שימוש כמה מחוקקים אמריקאים".
0 תגובות